מי לא סובל מחרדה כלשהיא?
רבים מאיתנו חווים חרדה בעוצמות שונות בחיי היום-יום, אך כשחרדה נחווית בעוצמה גבוהה לאורך זמן רב, היא עלולה לפגוע בתפקוד האדם ולהשפיע לרעה על איכות חייו.
מה ההבדל בין פחד לבין חרדה?
פחד הוא רגש טבעי (מוטבע בנו) הקיים בכולנו ומתעורר כשעולה איום ממשי על שלמות החיים בהווה. תפקידו לשמור ולהגן עלינו מפני סכנה קיומית ממשית (הפחד בשורשו מסמן לנו להישמר להילחם או לברוח מפני האיום).
לעומת זאת חרדה היא מצב נפשי בו האדם חש אי שקט נפשי ופיזי, הוא נמצא במצוקה ופחד ללא גורם ממשי מאיים בהווה. לרוב המצוקה אינה מותאמת לסיטואציה הממשית והיא מבוססת על ציפייה למפגש עם איום עתידי: "מה יהיה אם...?".
ה- "מה יהיה אם?" מבטא
חוסר בביטחון ואמון בטוב שבחיים, חסרה וודאות, ספקות וחששות מתעוררים.
כמענה לשאלה - "מה יהיה?" הנטייה האנושית הפנימית היא לצייר מציאות דמיונית, לרוב שלילית ואשלייתית המשכנעת ושואבת את האדם להאמין בה כאמתית, מה שמעלה את מפלס החרדה עוד יותר.
הציור השלילי שמצייר כוח הדמיון הוא בד"כ צר ונטול אפשרויות נוספות, דבר הגורם לחוויה פנימית חנוקה, סגורה ומלחיצה.
על פי רוב נמצא במקור החרדה אמונות שליליות כגון:
" אני לבד"
" אני לא שווה"
" אני כישלון"
" אני לא אהוב"
" לא רואים אותי"
" אני דחוי"
" העולם הוא מקום מסוכן" וכדו'.
חרדה יכולה להתבטא גם בדאגנות המלווה את הסובלים ממנה רוב שעות היממה, ללא טריגר ספציפי. לרוב מקור החרדה מסוג זה הוא באירוע בו הייתה חווית נטישה בשלב כלשהוא בחיים.
כחלק מהתהליך הטיפולי נלמד להתבונן על החרדה מזוויות שונות - תהליך שמתרחש באופן הדרגתי ובשלבים...
חשוב מאוד שנבין את מנגנון החרדה על כל גווניו...
מה מפעיל אותו? מה הוא מייצר במערכת הנפשית? (חשיבה בלופים- כאילו אין מוצא, מצוקה רגשית, סימפטומים פיזיולוגים)
ובעיקר, איך לשלוט בחרדה ולנהל אותה במקום שהיא תנהל אותי.
נחקור ביחד את שורשיה:
מתי נולדה לראשונה?
מתי היא נוטה להופיע?
האם מתלבשת חרדה על החרדה?
מה היחס שלי כלפיה?
מה היא באה ללמד אותי על עצמי?
איך היא מופיעה בגוף שלי?
איך אני יכול/ה להתחבר חזרה לעצמי מבלי להיסחף בשיטפון שלה.
נלמד להרגיע אותה, ובהמשך גם להירגע לתוכה ולהישיר מבט אליה (שלב מתקדם).
נלמד לפתוח אפשרויות נוספות, נרחיב את צורת הסתכלות שלנו על התרחשויות החיים, נגמיש את המחשבה האישית, נרחיב את הספקטרום הרגשי - גם לרגשות יש קשת של גוונים...
והכי חשוב, נלמד להרגיש מה שפחדנו/נמנענו מלהרגיש עד כדי כך שבאופן לא מודע העדפנו לשים "שמיכה" על הרגשות בצורת חרדה.
דרך התהליך כולו נוכל להרגיש איך לאט לאט צומחת לה חוויה בטוחה יותר, סומכת יותר ומאמינה יותר בטוב שחי בתוכי ובטוב שיש לחיים להציע לי.
אמן!