שמי איריס נשואה לארז ואימא ל- 3 מקסימים - אביה, איתי ואוהד.
לאורך השנים עברתי דרך עולמות שונים, למדתי וספגתי רבות ובשנים האחרונות אני נהנית מהאפשרות לחבר ולסנתז ביניהם.
מעל 20 שנים אני עוסקת בפיזיותרפיה התפתחותית (מומחית בטיפול בתינוקות ובילדים), מנתחת תנועה והתפתחות ומסייעת במצבי עיכוב התפתחותי על רקע מגוון.
עולם של גוף, מגע ותנועה.
בצעירותי כשהייתי צריכה לבחור מה ארצה להיות כשאהיה גדולה התלבטתי מאוד בין הגוף לנפש...נמשכתי מאוד לתחום הנפשי וכמעט מצאתי עצמי לומדת פסיכולוגיה, אך החיים משכו אותי אחרת, אל עולם הגוף והתנועה. האהבה והמשיכה לנפש נשארו בי. בסביבות גיל 27 כשסיימתי את לימודי פיזיותרפיה והתחלתי לעסוק במקצוע, התחלתי ללמוד "פיתוח חשיבה הכרתית" מה שנקרא היום לימודי ימימה. זכיתי ללמוד אצל ימימה עצמה, אישה צדקת, אחת ומיוחדת במינה.
מה הביא אותי לשם? משבר זוגי קשה שאילץ אותי לשאול שאלות נוקבות לגבי עצמי, לגבי דפוסי ההתנהגות וההיקשרות שלי.
שם התעוררתי לעבודה נפשית שלי מול עצמי.
למדתי כלים של התבוננות פנימית, מהיכן אני מונעת, מה עובר בי ובעיקר למדתי לקחת אחריות על חלקיי האישיים הפועלים בי, היפים והפחות יפים (אותם חלקים המייצרים הרבה תסכול וכאב בחיים). במקום להשליך החוצה ולהאשים אחרים ברגשותיי למדתי להבין, שרגשותיי הם באחריותי, כמו שרגשותיהם של האחרים מולי הם באחריותם. זה כשלעצמו פינה מרחב בחיי ונתן רגיעה יחסית לנפשי.
כך המשכתי ולמדתי, התפתחתי דרך הכלים המופלאים האלה למשך 15 שנים ואפילו זכיתי ללוות וללמד קבוצות נשים לזמן מה.
בעיצומן של שנים אלו הפכתי לאימא, והרגשתי עד כמה האימהות מאתגרת אותי ומציפה בי חלקים רגשיים לא פשוטים שלא הייתי ערה להם... נעצרתי מול עצמי, וחשתי שיש עוד עבודת עומק לעשות, להעמיק אל תוך עולמי הפנימי, להכיר את עצמי וללמוד להכיל את מכלול חלקי הרגשיים. אז פניתי לטיפול רגשי אצל מטפל יקר איש יחיד ומיוחד במינו שעד היום מלווה אותי בדרכי.
דרך הטיפול הרגשי נפשי התוודעתי לעוד ועוד רבדים רגשיים. צללתי אל תוך מסע ספירלי - רגשי בו למדתי לחוות את עצמי כפי שאני, למדתי לתת אמון ולסמוך על הלב שלי, הכרתי בכוח הלב, המרגיש המבין, השבור לעיתים, ומתוך שבירותו באה שלמותו...או במילים פשוטות: למדתי לקבל את עצמי ולהכיל את עצמי.
למדתי לשתף ולהשתתף, להגיע למקום אמיתי ושלם בקשר עם עצמי.
לומר שהעבודה הסתיימה??? ממש לא!
אני בתוך מסע חיים של התפתחות מתמשכת, בו עצם המסע ועצם ההתפתחות, מענגים ומשמחים אותי (ויש שלב כזה).
כחלק מהמסע החלטתי לתת מקום לרצון שלי ללמוד עוד על הנפש ועל טיפול בנפש, רציתי להעמיק ולחבר את העולמות מהם אני יונקת, והגעתי ללמוד פסיכותרפיה גופנית בשיטת ביוסינתזה בקמפוס ברושים שבת"א.
4 שנים למדתי, חוויתי, תרגלתי והעמקתי עוד בתהליך עם עצמי. הדבר המשמעותי שהלך איתי ויצר תפנית בחיי, היה התעוררות של הבנה עמוקה, שהפצע הנפשי קרה בתוך קשר (הקשר הראשוני בינקות ובילדות), והריפוי הינו בתוך הקשר. בקשר עם עצמי ובקשר עם אחרים.
הבנתי עמוק יותר, שכשאני מבריאה את הקשר עם חלקיי הפנימיים ונותנת להם מקום בתוכי (במיוחד אלה שדאגתי להסתיר שמא לא יאהבו אותי), חווית הקשר עם האחרים מקבלת תפנית והופכת למפרה ומטיבה.
והיכן אני היום?
אני חיה את חיי כמסע של התפתחות אישית, ממשיכה ללמוד ולחקור את עצמי.
נהנית מפירות המסע מתוך אהבת החיים הפשוטה ומוצאת שהיופי, העונג והחיות, נמצאים בפשטות ההולכת ומתרחבת...
האני מאמין שלי הוא
לשוב אל הגרעין האותנטי שבי, אל מה שניצק בי מעצם בריאתי ואת מי שבאתי להיות...שם נמצא הכול!